7 תרופות שנמכרו למיליונים לפני שהוצאו מהחוק בגלל תופעות לוואי מסוכנות

הסחר החוקי בסמים הקשים: לא תאמינו אילו מוצרים קטלניים חברות התרופות נהגו לשווק באגרסיביות לציבור הרחב

תעשיית התרופות היא אחת מהתעשיות הכי גדולות בארה”ב, בעיקר בזכות כמה מותגים גדולים שהפכו ל”להיט”. תרופות כמו ריטלין, פרוזאק, קלונקס, וואליום, וכו’ מכניסות את הרווחים הכי גדולים, מכיוון שהשימוש בהן הוא יומיומי, לפרק זמן ארוך ולא קבוע מראש, והן מטפלות בבעיות נפוצות שפלח נרחב מהאוכלוסייה סובל מהן, כמו דיכאון, חרדה, וקשיי למידה.

המכשול העיקרי עבור חברה שמפתחת תרופה חדשה, בעיקר תרופת “להיט”, הוא תפוגת הפטנט. כשחברת תרופות מפתחת תרופה חדשה, יש לה חלון הזדמנויות של כמה שנים בודדות לעשות את ה”מכה” הגדולה, ואז תוקף הפטנט של התרופה החדשה פג, וכל חברת תרופות יכולה לייצר גרסה גנרית שלה. זה פותח את השוק לתחרות ומוריד את המחיר של התרופה בצורה משמעותית. זה טוב עבור הצרכן, אבל עבור החברה שפיתחה את התרופה – זה מסמל את הסוף של הרווחים הגדולים מהתרופה הזו.

בגלל הלחץ למכור כמה שיותר מהתרופה לפני שיפוג הפטנט עליה, הרבה פעמים חברות תרופות מתפתות לשחרר לשוק תרופה שלא נוסתה מספיק. לפעמים חברה אפילו “נזכרת” להודיע על כל מיני תופעות לוואי משניות של תרופה רק אחרי שהפטנט עליה פג. זה כמובן מסוכן עבור הצרכנים של התרופה, שמהווים בעצם שפני ניסיון לכל דבר. הנה כמה תרופות חדשות שלא נבדקו כמו שצריך לפני ששוחררו לשוק:

1. תלידומיד

תלידומיד היא אחת התרופות הכי מפורסמות שאי פעם הוצאו מחוץ לחוק, כי הסיפור שלה לא פחות ממזעזע. היא תרופה ששווקה לראשונה בגרמניה ב-1957 כתרופה ללא מרשם לבחילות בהריון. זמן קצר לאחר שהתרופה החלה להימכר בגרמניה ובשאר אירופה, נולדו בגרמניה כ-7,000 תינוקות ללא גפיים, או עם מוטציות מחרידות בגפיים. רק 40% מהתינוקות שרדו. בשאר אירופה התגלו במהרה עוד כ-10,000 מקרים של תינוקות שנולדו ללא גפיים, רק 50% מהם שרדו. תופעות אחרות שמהן סבלו התינוקות כללו עיוורון וחירשות, עיניים ולבבות מעוותים, ועיוותים בדרכי השתן והעיכול. המקרה של תלידומיד הוביל לסערה עולמית ולהקשחת מדיניות הניסוי של תרופות לפני שהן משוחררות לשוק, אבל לפעמים גם זה לא מספיק. כיום תלידומיד משווקת שוב – הפעם כתרופה לסוגים מסויימים של סרטן, ולסיבוכים במחלת הזאבת.

גם זה בטח יעניין אותך
אחת מהדוגמאות לתוצאות ההרסניות של התלידומיד
אחת מהדוגמאות לתוצאות ההרסניות של התלידומיד

2. מת’אמפטמין

השימוש הראשון במת’אמפטמין נעשה במלחמת העולם השניה, על ידי הצבא הגרמני. השימוש בסם נעשה על מנת ואפקטיביים, לאחר ימים ארוכים ללא שינה. לקראת סוף המלחמה גם בעלות הברית החלו לתת את הסם לחיילים. להפוך את החיילים הנאציים ליותר ערניים וזריזים. בשנות ה-50 וה-60, מת’אמפטמין הפך לתרופת הרזיה פופולרית בארה”ב, תחת המותג Obetrol. התרופה ניתנה באופן חופשי לכל מי שרצה לרדת במשקל, בלי יותר מדי שיקולים בריאותיים. בסופו של דבר, בשנות ה70, התרופה הפכה לסם בלתי חוקי, אך עדיין היה ניתן להשיג אותה במרשם עבור מקרים של השמנה וגם של ADHD שלא הגיבו לתרופות אחרות, אפילו בילדים. כיום מת’אמפטמין נמצא ב-Class B של פקודת הסמים המסוכנים בארה”ב, מה שאומר שבניגוד לסמים ב-Class A כמו קנאביס או הרואין, עדיין טכנית מותר לרופאים לרשום מת’אמפטמין למטופלים. אך כיום, מכיוון שהנזק שלו ידוע, רופאים רושמים אותו רק לעתים מאוד רחוקות, לטיפול בהשמנה ו-ADHD.

3. דארוון ודארווסט

דארוון ודארווסט הם משככי כאבים אופיואידים, שרופאים הזהירו מהסכנות שלהם כבר מ-1978. במקום להוציא את התרופה מהחוק בעקבות אזהרות הרופאים, ממשלת ארה”ב הכריחה את החברה שפיתחה אותה, Lilly, לעשות קמפיין הסברה שיזהיר אנשים מפני הנזקים בשימוש בתרופה. איך זה עבד? לפי משרד הבריאות האמריקאי, החברה “הפכה את הקמפיין ההסברתי לקמפיין מכירות”. ב-2004, דארוון הייתה עדיין התרופה ה-12 הכי נמכרת בארה”ב, עם 23 מיליון מרשמים.

ב-2006 רופאים החלו לקרוא שוב להוציא את התרופה מחוץ לחוק, וטענו כי היא גרמה ליותר מ10,000 מקרי מוות בארה”ב מאז שהושקה. הסיבה שהתרופה כל כך מסוכנת בהשוואה למשככי כאבים אופייאטים אחרים כמו אוקסיקונטין או מורפין היא שהפער בין מינון אפקטיבי למינון קטלני הוא מאוד קטן, היא מאוד מאוד רעילה כשמערבבים אותה עם אלכוהול, היא מסולקת בקצב איטי מהגוף והיא חסינה בפני ההשפעה של נאלוקסון – התרופה שבה שוטרים ופרמדיקים משתמשים כדי לבטל את ההשפעה של מנת יתר של הרואין ואופייאטים אחרים. לבסוף, ב-2010, ה-FDA החליט להקשיב לאזהרות והוציא מחוץ לחוק את דארוון וכל המוצרים שמכילים דארוון. בבריטניה התרופה הוצאה מחוץ לחוק כבר ב-2005.

4. מרידיה

את התרופה הזאת רוב האנשים מכירים מהסרט “רקוויאם לחלום”. מרידיה היא תרופה שדומה במבנה הכימי ובהשפעה שלה לאמפטמין (“ספיד”). היא שווקה כתרופת קסם להרזיה, החל מ-1997, כשעידן השיווק הישיר בטלוויזיה החל. התרופה כמובן הורגת את התאבון כמו אמפטמין, אך תופעות הלוואי שלה היו חריפות בדיוק כמו של אמפטמין. מעבר לעובדה שהמשתמשים בתרופה התמסטלו מאוד, התרופה קושרה עם התפרצויות של פסיכוזה (כמו ברקוויאם לחלום), סכיזופרניה, התקפי לב ושבץ. רופאים הזהירו לגבי הסכנות של התרופה עוד לפני שהיא אפילו שוחררה לשוק – ב1996 ועדה של ה-FDA החליטה שהסיכונים של התרופה לא שווים את התועלת שלה, אך ההחלטה בסוף בוטלה. התרופה נמכרה למיליוני אנשים, והוצאה בסוף מחוץ לחוק רק ב-2010, לאחר דיווחים על מאות מקרי מוות, ועל תופעות לוואי של לחץ דם גבוה, בעיות בשסתומי הלב, ודום לב.

"המשלוח עלינו" פרסומת למרידיה
“המשלוח עלינו” פרסומת למרידיה

5. Vioxx

Vioxx היא אחת מתרופות ה”להיט” שתקופת ההצלחה שלהן הייתה קצרה במיוחד. היא שווקה כ”סופר-אספירין”, לכאב יומיומי בכל חלק של הגוף. התרופה שווקה באופן אגרסיבי באמצעות שימוש בסלבריטאים מעולם הספורט שהיללו אותה כתרופת פלא, רק שהיא לא הייתה כזו. לאחר שיותר מ20 מיליון איש כבר השתמשו בתרופה, התגלה כי היא מכפילה את הסיכוי ללקות בהתקף לב – ופורסם כי החברה שפיתחה אותה, Merck, ידעה על הסיכון והסתירה אותו במכוון מה-FDA ומציבור הצרכנים, על מנת לעשות את ה”מכה” שלה לפני שתוקף הפטנט יפוג. בסופו של דבר, בהסכם פיצויים של 4.85 מיליארד דולר, החברה שילמה ל20,591 נפגעי התקף לב ו-12,447 נפגעי שבץ ב-2010. לפי פירסומים, מספר התקפי הלב שקושרו ל”סופר-אספירין” היה יותר מ140,000.

6. פרופולסיד

פרופולסיד היא תרופה ללא מרשם נגד צרבת ששווקה בעיקר באמצעות פרסומות בטלוויזיה בסוף שנות ה90. התרופה אושרה לשימוש ב-1993, וב-1999 כבר היו 341 דיווחים מאושרים של רופאים על חולים שסבלו מאי-סדירות בדופק בעקבות לקיחת התרופה, ו-80 מקרי מוות. ב-1998, המכירות של פופולסיד עברו את המיליארד דולר, גם לאחר שהכריחו את החברה לשים אזהרות על התרופה. למרבה התדהמה, החברה המפתחת, Johnson & Johnson, שיווקה את התרופה במיוחד לילדים ולתינוקות. בסקר שנערך בסוף שנות ה90 במחלקות יילודה בבתי חולים, נמצא כי 20% מהאמהות קיבלו את התרופה במהלך הלידה. ב-2000, לאחר לחצים מה-FDA, החברה הפסיקה לייצר את התרופה.

7. באייקול

באייקול היא אחת מהתרופות נוגדות הכולסטרול הראשונות שיצאו לשוק. היא אושרה לשימוש ב-1997, והוצאה מחוץ לחוק ב-2001 לאחר 385 מקרים של תמס שריר (רבדומיוליזיס), הרס חמור של מעטפת התאים בשריר שעלול להוביל לכשל בכליות, ו-52 מקרי מוות. התרופה פותחה על ידי ענקית התרופות Bayer, אותה חברה שפיתחה גם את ההרואין והאספירין. החברה הרוויחה כמיליארד דולר מהתרופה בשלוש השנים שבה היא נמכרה.

בשירו של מאיר אריאל ז”ל “אולבבו” התייחס הזמר המנוח לנזקי התרופה הראשונה שצוינה ברשימה (תלידומיד), בבית האחרון בשיר הוא כתב:

לא שרתי זאת סתם, זהו שיר חינוכי, מחקנה בנות את החיוכים, את זה סיפורי אם תזכורנה תמיד שוב לא תשתמשנה בתאולידומיד, ולא יהיו אולבבויז, כן לא יהיו אולבבויז…

האזינו לשירו של מאיר אריאל “אולבבו”:

ראו עוד:
צפו: “איך משווקים מחלות” – סרט דוקומנטרי על אופן השיווק בתעשיית התרופות העולמית
תביעה נגד “טבע” בגין הונאה: עודדה שימוש בתרופות בניגוד לחוק
צפו: הונאת הענק של חברות התרופות

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר